Stoiq
הורדה

סנקה ציטוטים

”אפשר להסתיר מידות רעות אחרות ולטפח אותן בסתר; הכעס מתגלה בגלוי וניכר בפנים, וככל שהוא גדול יותר, כך הוא גולש ורותח לעין כול.”
”בני האדם נולדו לעזור זה לזה, והכעס — להמיט חורבן זה על זה; האנושות אוהבת חברה, והכעס — ניכור.”
”יש דברים שראשיתם בשליטתנו, אך משהתפתחו, הם גוררים אותנו בכוחם שלהם ואינם מותירים לנו דרך נסיגה.”
”המידה הטובה האמינה ביותר היא זו הבוחנת את עצמה באריכות ובקפידה, שולטת בעצמה, ומביאה את עצמה לחזית לאט ובשיקול דעת.”
”כל מי שמכנה את עצמו חף מפשע מסתמך על עדים מבחוץ יותר מאשר על מצפונו שלו.”
”דבר אינו הולם את המעניש פחות מכעס, כי כוחו של העונש להביא לתיקון גדול יותר כשגזר הדין ניתן בשיפוט שקול.”
― סנקהעל כעס (ספר 1, פרק 15)
”ומה יכול להיות בלתי ראוי לחכם יותר מכך שתשוקותיו יהיו תלויות ברשעותם של אחרים?”
”כדי שלא לכעוס על יחידים, עליך למחול להמון כולו, להעניק סליחה למין האנושי כולו.”
”אנו זקוקים למאבק ממושך נגד רעות מתמידות ומתרבות; לא כדי להכניע אותן, אלא רק כדי למנוע מהן להכניע אותנו.”
”כל המטיל אימה על אחרים פוחד לגורלו שלו.”
”הרעות שמהן אנו סובלים ניתנות לריפוי, ומכיוון שנולדנו עם נטייה טבעית לטוב, הטבע עצמו יעזור לנו אם ננסה לתקן את חיינו.”
”מה רגוע יותר מנפש שלווה, ומה מייגע יותר מכעס?”
”ראוי לחכם לנהוג במתינות, וכשיש לעשות דברים במרץ מה, שיזעיק לעזרתו כוח, לא כעס.”
”גם משחקים יועילו, כי הנאה מתונה מקלה על הנפש ומשיבה לה איזון ראוי.”
”עלינו תמיד להניח לזמן מה לחלוף, כי הזמן מגלה את האמת.”
”הנכונות להאמין למה שאנו שומעים גורמת נזק רב מאוד; לעיתים קרובות מוטב לנו אפילו לא להקשיב, כי במקרים מסוימים טוב יותר להיות מרומים מלחשוד במרמה.”
”לכן דבר אינו מזין את הכעס יותר מחיי מותרות מופרזים שאינם יודעים שובע; על הנפש להתחשל ביחס קשה, כדי שלא תחוש במכה שאינה חמורה.”
”נניח שאנו נענשים; נחשוב לא רק על מה שאנו סובלים, אלא גם על מה שעשינו: נשב בדין על חיינו שעברו.”
”כמה רחוק מגיעים כללי החובה מעבר לכללי החוק!”
”מה יכול להיות בלתי צודק יותר מלהאמין בסתר ולכעוס בגלוי?”
”כשם שכל האיברים פועלים יחד מפני שטובת הגוף כולו היא לשמור על שלומו של כל אחד מהם, כך על בני האדם לחוס זה על זה, כי נולדו לחיי חברה.”
”מנפש גדולה מצופה לבוז לעוולות הנעשות לה; הנקמה המבטאת את הבוז הגדול ביותר היא שלא לראות ביריב אדם שכדאי לנקום בו.”
”אין דבר בלתי צודק יותר מכך שאדם יירש את סכסוכיו של אביו.”
”אם אדם כועס עליך, השב לכעסו בטובות; ריב שרק צד אחד נוטל בו חלק קורס: למאבק דרושים שניים.”
”כמה רב יותר הכבוד שבהדיפת כל העוולות והעלבונות מעלינו, כמי שלובש שריון ששום נשק אינו חודר אותו, כי הנקמה היא הודאה בכך שנפגענו.”
― סנקהעל כעס (ספר 3, פרק 6)
”אין הוכחה גדולה יותר לרוחב נפש מכך ששום דבר הפוקד אותך אינו מסוגל לעורר בך כעס.”
”לכן אל יהיו מפעלינו קטנוניים, אך גם לא יומרניים ופזיזים; אל ירחיקו תקוותינו מן הבית; אל ננסה דבר שהצלחתו תגרום לנו להתפלא על הצלחתנו.”
”בכל פעם שנראה כי מחלוקת תהיה ארוכה או חריפה מהרגיל, נבלום אותה בראשיתה, לפני שתצבור כוח.”
”לא כל בני האדם נפגעים באותו אופן; לכן עליך לדעת מהי נקודת התורפה שלך, כדי שתוכל לשמור עליה בזהירות מיוחדת.”
”מי שמבקש לדעת מה נאמר עליו, וחופר ומעלה סיפורים זדוניים גם אם סופרו בסתר, הוא עצמו מחריב את שלוות נפשו.”
”חלק גדול מבני האדם יוצרים בעצמם את עילות התלונה שלהם, בין שהם מטפחים חשדות חסרי בסיס ובין שהם מגזימים בזוטות.”
”נעמיד את עצמנו במקומו של מי שאנו כועסים עליו; כעת הערכה מופרזת לחשיבותנו שלנו גורמת לנו לכעוס בקלות, ואנו מוכנים בהחלט לעשות לאחרים את מה שאיננו מסוגלים לשאת כשעושים לנו.”
”היאבק בעצמך בעוז, ואם אינך יכול להכניע את הכעס, אל תיתן לו להכניע אותך; כבר התחלת לגבור עליו אם אינו נראה ואם אינך נותן לו פורקן.”
”מחשבותינו הפנימיות מושפעות בהדרגה מהתנהגותנו החיצונית.”
”אל תגבש את שיפוטך על סמך שעה אחת או יום אחד; בחן את נטייתה הכוללת של נפשך. גם אם לא עשית רע, אתה מסוגל לעשותו.”
”כמה טוב יותר לרפא פגיעה מלנקום עליה!”
”לעולם לא יהיה טוב לאדם שמתענה למראה מי שטוב לו יותר ממנו.”
”הרצון באותם דברים, שאמור היה להיות קשר של ידידות, נעשה מקור למריבות ולשנאה.”
”עלינו לאמן את כל חושינו להתחזק; מטבעם הם מסוגלים לשאת הרבה, בתנאי שהרוח תימנע מלפנק אותם.”
― סנקהעל כעס (ספר 3, פרק 37)
”הנפש חזקה דיה לשאת את הרעות שהתכוננה להן.”
”נדאג שמצפוננו שלנו יהיה נקי לחלוטין, אך לא נתאמץ לזכות בהערכה לעצמנו.”
”החיים אינם דבר שאפשר לבזבז, ואין לנו זמן עודף להשליך לריק.”
”הנשימה הזאת, היקרה לנו כל כך, תעזוב אותנו בקרוב; ובינתיים, כל עוד אנו נושמים, כל עוד אנו חיים בין בני אדם, ננהג באנושיות: אל נהיה אימה או סכנה לאיש.”
”סגולתה של נפש גדולה וטובה היא להשתוקק לא לפרי המעשים הטובים, אלא למעשים הטובים עצמם, ולחפש אדם טוב גם לאחר שפגשה אנשים רעים.”
”איש אינו רושם את מתנותיו בפנקס חשבונות, או דורש את החזרתן ביום ובשעה מדויקים כנושה חמדן.”
”טובה אינה דבר שניתן למשש ולהחזיק ביד; היא קיימת בנפש בלבד.”
”אנו מוקירים הרבה יותר את מה שבא מיד הנותנת ברצון מאשר את מה שבא מיד מלאה.”
”השכל הישר צריך להנחות את הטובות שאנו עושים; עלינו לשקול את הזמן, את המקום ואת אופיו של המקבל. אלה המשקולות בכף המאזניים, הקובעות אם מתנותינו יתקבלו ברצון או שלא ברצון.”
”אכן, אנשים רבים נעשים נדיבים מחוסר נחישות.”
― סנקהעל החסדים (ספר 2, פרק 1)
”לגעור באדם באותו רגע שאתה עושה לו שירות הוא טירוף מוחלט; פירוש הדבר לערב עלבון בטובותיך.”
”אזכור מתמיד של הטובות שעשינו פוגע ברגשותיו של חברנו.”
”נימנע מהתרברבות ריקה; נשתוק וניתן למעשינו לדבר בשמנו.”
”עלינו לבחון את סופן של הטובות שלנו כמו את ראשיתן, ולא רק לתת את מה שאנשים שמחים לקבל, אלא את מה שבעתיד ישמחו שקיבלו.”
”האדם הטוב ביותר הוא הנותן ברצון, לעולם אינו מבקש תמורה, ושמח כשהיא ניתנת, מפני ששכח באמת ובתמים מה נתן ומקבל את התמורה כאילו הייתה מתנה.”
”נבחן אם אין עלינו להקפיד בבחירה למי נהיה חייבים טובה אף יותר מאשר בבחירה למי ניתן.”
”עליך לתת לי תחילה חופש החלטה אישי, ורק אחר כך את טובתך.”
”מי שמקבל טובה בהכרת תודה מחזיר בכך את התשלום הראשון עליה.”
”אין צורך במילים; אם רק נרגיש כפי שראוי, הכרת התודה שלנו תיראה בפנינו.”
”לעולם לא יחסר לנו נושא לתלונה אם נביט בטובות מצידן השלילי.”
― סנקהעל החסדים (ספר 2, פרק 28)
”מי שמחשבתם נתונה כולה למה שהם מקווים להשיג, מביטים בבוז בכל מה שכבר שייך להם.”
”איש אינו יכול להיות קנאי ואסיר תודה בעת ובעונה אחת, כי הקנאים נוטים להתלונן ועצובים, ואילו מכירי התודה שמחים.”
― סנקהעל החסדים (ספר 3, פרק 3)
”הטוב שבהווה עדיין אינו שלם לגמרי, ואיזה אסון עשוי לקטוע אותו; העתיד תלוי ועומד ואינו ודאי; אך העבר שמור בבטחה.”
”אין זכות בהכרת תודה אלא אם אפשר להיות כפוי טובה בלי להסתכן.”
”יש טובות שעולות לנותנים ביוקר, ויש שערכן רב למקבלים אך אינן עולות לנותנים דבר.”
”טובה מעניקה שמחה מתמשכת לאדם אסיר תודה, אך משמחת כפוי טובה לרגע בלבד.”
”אך מי רם כל כך עד שהמזל אינו יכול להביאו להזדקק לעזרתו של השפל ביותר?”
”כל בני האדם מוצאם מאותו שורש קדום; איש אינו נעלה בלידתו על האחר, אלא במידה שאופיו אצילי יותר ומתאים יותר לעשיית מעשים טובים.”
”לכן, בין שתדבר על הטבע, על הגורל או על המזל, כל אלה שמותיו של אותו אל, המשתמש בכוחו בדרכים שונות.”
”אין לעשות דבר בלי טעם; טובה אינה טובה באמת אם ניתנת בלי טעם, שכן התבונה מלווה כל מעשה מכובד.”
― סנקהעל החסדים (ספר 4, פרק 10)
”הטבע מעניק לכולנו את היתרון העצום הזה: אור המידה הטובה מאיר לתוך נפשות כולם בשווה; אפילו מי שאינם הולכים בעקבותיה רואים אותה.”
”על מה אנו סומכים לביטחוננו, אם לא על העזרה ההדדית שאנו מעניקים זה לזה?”
― סנקהעל החסדים (ספר 4, פרק 18)
”מועיל להכיר תודה; ובכל זאת אכיר תודה גם אם הדבר יזיק לי.”
”מוטב להיטיב גם עם הרעים כדי להיטיב עם הטובים, מלתת לטובים מעט מדי מחשש להיטיב עם הרעים.”
― סנקהעל החסדים (ספר 4, פרק 28)
”החכם בוחן את שני הצדדים: הוא יודע כמה גדול כוחן של טעויות, כמה בלתי ודאיים ענייני האדם וכמה מכשולים ניצבים בפני הצלחתן של תוכניות.”
”קל יותר לשלוט בעמים פראיים שאינם סובלים שלטון זר, מלרסן את נפשך שלך ולהחזיקה בשליטתך.”
”אינך עושה לאדם טובה כשאתה חדל לעשות לו עוול, ולעולם אין זה שירות טוב להסיר מעל מישהו עול שאתה עצמך הטלת עליו.”
”אין אדם שהמזל רומם כל כך עד שאינו זקוק לחבר דווקא עוד יותר מפני שאינו זקוק לדבר.”
― סנקהעל החסדים (ספר 6, פרק 29)
”אם אתה מועיל לחברך רק בעת צרה ומיותר כשהכול מתנהל אצלו היטב, אתה ממעיט בערכך שלך.”
”מי שחושב יתר על המידה על השבת טובה ודאי מניח שחברו חושב יתר על המידה על קבלת תמורה.”
”איש שהקדיש את עצמו אי פעם לפילוסופיה אינו נעשה רשע לגמרי; נפשו נצבעת בה בעומק כזה שלעולם אי אפשר להשחית ולהשחיר לחלוטין את גווניה.”
”בסבלנותך כלפי חברך תעשה אותו אדם טוב יותר; בתוכחותיך תעשה אותו בכל מקרה אדם רע יותר.”
”חברנו אינו האדם שקיווינו שהוא; ובכל זאת, אנחנו, שלא כמוהו, נישאר כפי שהיינו.”
”גם בטובות הנראות כאילו אבדו, העדינות תועיל רבות; יש לטפל בפצעי הנפש ברוך כמו בפצעי הגוף.”
”אין אדם היכול לטעות רק לעצמו; בהכרח הוא נעשה גם גורם וגם יועץ לעוולותיו של אחר.”
”לכן נברר לא מה נהוג לעשות בדרך כלל, אלא מה הדבר הטוב ביותר עבורנו לעשות.”
”הטוב העליון הוא נפש הבזה לתהפוכות המזל ונהנית מן המידה הטובה.”
”האדם המאושר הוא אפוא מי שיכול לשפוט נכונה בכל דבר; מאושר הוא מי שבנסיבותיו הנוכחיות, יהיו אשר יהיו, הוא שבע רצון ושרוי ביחסי ידידות עם תנאי חייו.”
”על אדם להיות חסר פניות ולא להיכנע לדברים חיצוניים; עליו להעריך את עצמו בלבד, לבטוח ברוחו שלו ולסדר את חייו כך שיהיה מוכן באותה מידה למזל טוב ולמזל רע.”
― סנקהעל החיים המאושרים (פרק 8)
”תוכל אפוא להכריז בביטחון שהטוב העליון הוא אחדות הנפש; כי במקום שיש הסכמה ואחדות מוכרחות להימצא המידות הטובות, ואילו המידות הרעות הן שנלחמות זו בזו.”
― סנקהעל החיים המאושרים (פרק 8)
”לכן אתה טועה כשאתה שואל אותי לשם מה אני מבקש את המידה הטובה, כי אתה מחפש משהו מעל לעליון מכול.”
”עונג רב מדי מזיק; אך במידה הטובה אין לנו לחשוש משום הפרזה, כי המתינות כלולה במידה הטובה עצמה.”
”יהיה רכושי אשר יהיה, לא אאגור אותו בחמדנות ולא אבזבז אותו בפזיזות.”
”לא אעשה דבר בגלל דעת הקהל, אלא הכול בגלל המצפון; בכל פעם שאעשה דבר לבדי, אאמין שעיני העם הרומי נשואות אליי בשעת מעשה.”
”באכילה ובשתייה תהיה מטרתי להשקיט את צורכי הטבע, לא למלא ולרוקן את בטני.”
”בקיצור, העושר שלי שייך לי; אתה שייך לעושר שלך.”
― סנקהעל החיים המאושרים (פרק 22)
”חדל אפוא לאסור על פילוסופים להחזיק בכסף; איש לא גזר על החוכמה עוני.”
”הצב אותי כאדון בביתו של אדם עשיר מאוד; הצב אותי במקום שבו משתמשים בכלי זהב וכסף לצרכים הרגילים ביותר; לא אעריך את עצמי יותר בשל דברים שגם אם הם בביתי, עדיין אינם חלק ממני.”
”בכל מקרה שבו אדם מתבייש להודות בגורם האמיתי לסבלו, והבושה גורמת לו לדחוק את סבלו פנימה, התשוקות הכלואות במרחב קטן ללא מוצא חונקות זו את זו.”
”שירותיו של אזרח טוב לעולם אינם יורדים לטמיון; הוא מיטיב בכך ששומעים ורואים אותו, בהבעת פניו, במחוותיו, בנחישותו השקטה ובעצם הליכתו.”
”אך עלינו לבחון תחילה את עצמנו, אחר כך את העיסוק שאנו מתכוונים לקבל עלינו, ואחר כך את מי שלמענם או בחברתם אנו עוסקים בו.”
”מעל לכול נחוצה הערכה אמיתית של עצמנו, כי בדרך כלל אנו חושבים שאנו מסוגלים לעשות יותר מכפי יכולתנו.”
”אין תועלת בכפיית הנפש לעסוק בעבודה שאינה לרוחה; לשווא נאבקים בטבע.”
”עלינו לבחור לחברים אנשים החופשיים ככל האפשר מתשוקות עזות, כי המידות הרעות מידבקות, עוברות מאדם לשכנו ופוגעות במי שנוגע בהן.”
”הבט ביקום: תראה את האלים נטולי רכוש לחלוטין ואינם מחזיקים בדבר, אף שהם נותנים הכול.”
”בכל מצב בחיים תמצא שעשועים, מנוחה והנאות, בתנאי שתהיה מוכן להקל ראש ברעות במקום לשנוא אותן.”
― סנקהעל מנוחת הנפש (פרק 10)
”אין מצב אומלל כל כך עד שנפש חסרת פניות לא תוכל למצוא בו פיצוי כלשהו.”
”הזעק את השכל הישר לעזרתך מול הקשיים: אפשר לרכך את הקשה, להרחיב את הצר מדי ולהקל את לחצם של משאות כבדים על מי שנושא אותם במיומנות.”
”גם אל נקנא ביושבים במקומות גבוהים: הגבהים הנראים לנו נישאים הם תלולים ומחוספסים.”
”לעולם לא אתבייש לצטט אמרה טובה מפני שמחברה אדם רע.”
”דע אפוא שכל מצב בחיים הוא זמני, וכל מה שקרה אי פעם לאדם כלשהו עשוי לקרות גם לך.”
”הרעה הזאת, להניח לדעתם של אחרים להנחות אותנו, השתרשה בנו עמוק כל כך עד שגם הצער, הפשוט שברגשות, מתחיל להיות מזויף.”
”ובכל זאת עלינו לנהוג במתינות בעניין הזה, כי יש הבדל גדול בין חיים פשוטים לחיים מוזנחים.”
”נפשות בני האדם זקוקות למנוחה; לאחריה הן קמות טובות ונמרצות יותר.”
”יש הבדל גדול בין הרפיית האחיזה בדבר לבין שחרורו.”
”לא מה שאתה נושא חשוב, אלא איך אתה נושא אותו.”
”שגשוג שלא הופר אינו יכול לשאת אפילו מכה אחת; אך מי שנאבק באסונותיו בלי הפסק רכש עור עבה יותר בסבלו, אינו נכנע לשום אסון, וגם כשהוא נופל הוא ממשיך להילחם על ברכיו.”
― סנקהעל ההשגחה האלוהית (פרק 2)
”אני חושב שאתה אומלל מפני שמעולם לא היית אומלל; עברת בחייך בלי לפגוש יריב; איש לא יכיר את כוחותיך, אפילו לא אתה עצמך.”
”אל תפחד, אני מבקש, מן הדברים שהאלים בני האלמוות מפנים אל נפשותינו כדרבנות; מזל רע הוא הזדמנותה של המידה הטובה.”
”כל הפרזה מזיקה, אך הפרזה בנוחות היא המזיקה מכול; היא משפיעה על המוח, מובילה את מחשבות האדם לדמיונות שווא ופורשת ענן כבד על הגבול שבין אמת לשקר.”
”ההיכרות עם הסכנה גורמת לנו לבוז לה.”
”אין אומללות במה שההרגל הפך לחלק מטבעו של אדם; בהדרגה אנשים מוצאים הנאה במה שנאלצו בתחילה לעשות מכורח הנסיבות.”
― סנקהעל ההשגחה האלוהית (פרק 4)
”אלות הגורל מנחות אותנו, ואורך ימיו של כל אדם נקבע בשעה הראשונה ללידתו; כל סיבה תלויה בסיבה שקדמה לה; שרשרת גורל ארוכה אחת קובעת את כל הדברים, הציבוריים והפרטיים.”
”חסין מפגיעה אינו מי שלעולם אינו מוכה, אלא מי שלעולם אינו נפצע.”
”המזל אינו מעניק את המידה הטובה; לכן גם אינו לוקח אותה.”
”המידה הטובה חופשית, חסינה מפגיעה, אינה ניתנת להזזה או לזעזוע, ומחושלת כל כך בפני אסונות עד שאינם יכולים לכופף אותה, ובוודאי לא להכניעה.”
”אנשים טובים חיים בשלום ביניהם; הרעים מזיקים במידה שווה לטובים וזה לזה.”
― סנקהעל אומץ לב המשכילים (פרק 7)
”יש מי שאינם רוצים לשמוע על גילם ועל שערם המאפיר, ועל כל שאר הדברים שאנשים מתפללים להגיע אליהם.”
”כמה מאוחר להתחיל לחיות דווקא כשעלינו לעזוב את החיים!”
”לכן על מהירותנו בשימוש בזמן להתחרות במהירות הזמן עצמו, ועלינו לשתות ממנו כמו מנחל שוצף שלא יזרום תמיד.”
”זכותה של נפש שלווה ורגועה היא לסקור את כל חלקי חייה; אך נפשותיהם של אנשים עסוקים הן כבהמות תחת עול, שאינן יכולות לנטות הצידה או להביט לאחור.”
”החוכמה האמיתית היא שלא לסטות מן הטבע ולעצב את התנהגותנו בהתאם לחוקיו ולדוגמה שהוא מציב.”
”כמה מאושר יותר מי שאינו חייב לאיש דבר, מלבד מה שהוא יכול לוותר עליו בקלות הרבה ביותר!”
”החיים כולם הם עבדות; לכן ישלים כל אדם עם גורלו, יתלונן עליו מעט ככל האפשר ויאחז בכל טוב שנמצא בהישג ידו.”
”אדם אינו שודד פחות מפני שחרבו הסתבכה בבגדי קורבנו והחטיאה את מטרתה.”
― סנקהעל אומץ לב המשכילים (פרק 7)
”בני אדם מייחסים את הערך הרב ביותר למתנות ולקצבאות, ומשכירים את עבודתם, את שירותיהם או את מסירותם כדי להשיגן; איש אינו מעריך את הזמן: אותו הם נותנים בחופשיות רבה יותר, כאילו אינו עולה דבר.”
”ובכל זאת דבר אינו משמח את הנפש כמו ידידות נאמנה ונעימה.”
”לא חיים קצרים ניתנים לנו, אלא אנו עושים אותם קצרים; ואיננו עניים בימים, אלא מבזבזים אותם.”
”לאורך כל החיים צריך ללמוד כיצד לחיות, ומה שאולי יפתיע אותך עוד יותר, לאורך כל החיים צריך ללמוד כיצד למות.”
”הדחייה היא הבזבוז הגדול ביותר של החיים: היא סוחטת מאיתנו יום אחר יום, ונוטלת את ההווה בכך שהיא מבטיחה דבר מה בעתיד.”
”חרב הצדק אינה במקומה בידיו של אדם כועס.”
”אין דבר מר יותר מאי ודאות ממושכת; יש שקל להם יותר לשאת את כיבוי תקוותיהם מאשר את דחייתן.”
― סנקהעל החסדים (ספר 2, פרק 5)
”טוב בהרבה להתמסר לסופרים מעטים מאשר לרפרף על פני רבים.”
― סנקהעל מנוחת הנפש (פרק 9)